אמירה שנאמרת בדרך כלל כשמאחלים למישהו הצלחה במשהו או במילים יותר פשוטות ״לך/י תראה/י להם מי את/ה...״
לפני 3 שנים (טרום המגפה) המשפט הזה הפך קונקרטי ממש.
למה?
אה פשוט, כי שברתי את הרגל.
חשבתי שזה משהו שקורה רק לילדים. כן, גם למבוגרים אבל בזמן עשייה הירואית״ כלשהי (בתפיסה שלי כמובן). לא כמו אצלי, ככה פשוט, במהלך״ טיול בצפון. זאת היתה נקודת משבר. הייתי בטוחה שזאת התחתית. אני, ששואבת את האנרגיה שלי מפעילות ועשיה, מנוטרלת.
חוויה מטלטלת.
הייתי צריכה לעשות הרבה שינויים בחשיבה, בהבנה של מי אני, בקבלה של מי אני, ואיך לעזאזל זה קרה ובעיקר לנסות להבין למה?
לאחר תקופת הבשלה ארוכה שכללה הרבה חוויות ותובנות. טוב, גם תהליכים רפואיים ותרגילי פיזיותרפיה, לימדתי את עצמי ללכת מחדש.
הליכה, פעולה פיזית אוטומטית. אנחנו לא תמיד מבינים את כמות המאמץ שיש בה. האימון היומיומי, הלא שגרתי, שחייב אותי להרגיש ולחשוב במהלך פעילויות אוטומטיות. דבר שמרגיש מלאכותי, לא טבעי, תרם לי מאוד להגיע ולהמשיך ללכת, משם הדרך נסללה חזרה לשלל הפעילויות שלי. אך נשארה כל הזמן ההבנה ששינוי כלשהו צריך לקרות.
עכשיו, אני ממשיכה ללמד את עצמי ללכת. ללכת למשהו חדש. משתמשת ביכולות שלמדתי ומגדירה את העשייה שלי מחדש.
Comments